טיול לאיסלנד לפני גיוס: אמא ובן

בסלון המפנק שלנו, תחת פוך ומשקה חם ביד, צפינו יחד מרותקים במסע של דני קושמרו אל הר הגעש שהתפרץ במרץ 2021 באיסלנד.

לאחר יותר מארבעים אלף רעידות אדמה שאירעו בחודשים הסמוכים להתפרצות, הר הגעש פאגראדלס שהיה רדום במשך שמונה מאות שנים התפוצץ. הלבה נישאה לגובה של יותר ממאה מטרים וכיסתה מיד שטח של כמאתיים מגרשי כדורגל.

מאז, לא הפסיק ההר המטורף הזה, לפלוט לבה במשך מספר חודשים רצופים. זרנוקי לבה פרצו ממנו כמטחי אש, התקררו תוך כדי תעופה ונפלו כסלעים פירוקלסטיים על דפנות ההר שהלך וגדל למימדי ענק.

מהופנטים לכתבה בטלביזיה, עיננו פזלו זה אל זו עד שנוצר קשר עין. חיוך נסדק בזווית הפה והתחוור לנו באותו הרגע ממש, שגם אנחנו בדרכינו לשם. הבנתי שרגע לפני שפלג יתגייס ליחידה כזו שבקושי נזכה לראות אותו בבית, זו תהיה דרכנו לייצר לנו זמן איכות של אמא ובן.

כבר מהמטוס, בדקות שלפני הנחיתה, אדי מים מרשימים עלו אלינו מלגונות כחולות. שדות לבה ולשונות בזלת שחורה צעירה והרים מרשימים.

הבנו שאיסלנד לא דומה לשום מדינה אחרת בה טיילנו עד כה. משהו דינמי קורה פה. הנופים מתפסלים, נבנים, מתעצבים ומכלים את עצמם ללא הרף.

אי בו נפגשות תופעות טבע עוצמתיות יותר מכל מקום אחר בעולם. קונפליקט מתמשך או אולי יין ויאנג משלים בין שני קצוות. בקצה האחד עובדת היותו אחד האזורים הוולקניים הסוערים ביותר על פני כדור הארץ ומהקצה האחר, היותו מכוסה בקרחונים מהגדולים ביותר באירופה.

לאחר שבע עשרה שעות של מסע טיסה דרך קונקשן בפרקפורט ולילה ללא שינה, נחתנו נרגשים באיסלנד הקפואה עם פנטזיה רותחת על הר הגעש הבוער.

קפצנו אל הלאנד רובר ששכרנו ויצאנו בעקבות העשן המיתמר בשמי איסלנד הבהירים, אל הר הגעש הנמצא מרחק עשרות קילומטרים בודדים משדה התעופה .

                            הרומן המורכב עם הר הגעש פאגראדאלס

שמיים בהירים ומזג אוויר מושלם קיבלו את פנינו באיסלנד. אולם עם הצעד הראשון אל מחוץ לג'יפ, בתחילתו של המסלול המטפס לאורך שבעת הקילומטרים אל ההר , הגיח לפתע משום מקום ענן סמיך שכיסה את ההר כמו צמר לבן על כבשה שחורה ו וולקנית.

מצאנו את עצמינו מאותגרים על ידי טיפוס בזווית של 65 מעלות שאת סופו החל להסתיר לנו הענן. סירבנו להיבהל. ידענו שאיסלנד ידועה בהפכפכות מזג האוויר שלה, עובדה שעזרה לנו לשמור על אופטימיות. אופטימיות שכיננה גם בליבם של "טפטופי האנשים" הנוספים שהגיעו מרחבי העולם וטיפסו לצידנו.

אך האובך החל להשתלט על ההר. השביל נעלם מעיננו כמו גם קצות האצבעות שלנו.

היה קפוא שם בחוץ ולא היה ברור ממה אנחנו רטובים יותר, מהטל או מהזיעה שלנו. הטיפוס באורו של יום, הפך לטיפוס לילי חשוך מערפל (ביולי ובמהלך הקיץ באיסלנד 22 שעות אור ביממה). כשלוש שעות טיפסנו אל הפסגה ממנה קיווינו שנצליח בכל זאת להשקיף אל הר הגעש המרוחק בקו אווירי כשני קילומטרים משם.

התנשפנו, מעדנו ושרנו שטויות, כאלה שמרימות את המורל והמוטיבציה. בראש ההר פתחנו מנות קרב וקופסאות שימורים קטנות של תירס. התגלגלנו מצחוק במקום לבכות כי את הר הגעש….באותו הלילה…לא ראינו.

בבוקר למחרת כל מה שרציתי היה להיות תיירת. כזו שקמה בתשע ויורדת לאכול דייסת קוואקר חמה במלון.

כזו שתיכנס אחר כך לרכב ותצא עם בנה האהוב להכיר את מרחביה של איסלנד. אבל…בחמש בבוקר צלצל השעון אל קור מקפיא של שבע מעלות וצו השעה אמר יוצאים שוב לדרך בניסיון נוסף לטפס על הר הגעש. זה שהצית בתוכנו את איסלנד.

כפות רגלינו גלשו לתוך נעלי ההרים, מקלות הליכה הפכו לגפיים נוספים. מי האמין שתוך יומיים בלבד, נמצא את עצמינו חוזרים ומטפסים את אותו מסלול תלול וקשוח (שביל c  ) אל פסגות ההרים בחיפוש אחר הזהב האדום.

בניגוד לטיפוס הקודם בו כל צעד נוסף שלנו, הסמיך את העננות והאובך, הפעם טיפסנו בדיאלוג דרוך ומתוח בין איתני הטבע. לרגע קרן שמש הפציעה ומיד כוסתה בענן. הפעם יכולנו לפחות לראות את הדרך, לגלות את הנוף הבראשיתי בתוכו אנו מטפסים. רצועות שחורות חבקו את מורדות ההרים הבהירים, חרצו עמקים ליצירה פלאית של לוח שחמט לא סימטרי.  נהרות אש שהפכו לקילוחי בזלת.

פגשנו במחשבה שכל כמויות הלבה המטורפות האלה, נמצאות מתחת לרגליים שלנו בכל מקום בעולם ובכל רגע נתון. 

טיפסנו כנגד רוח חזקה. ערפל עדיין כיסה את ההרים שסביב. ידענו כי אחד מהם אמור להיות הר הגעש. יכולנו לשמוע מבעד לערפל את הנשיפות שלו. ללמוד שכך נשמעים הגרעפסים של הלבה מבטן האדמה. 

כאשר הגענו אל פסגת המסלול, שכבנו בניסיון להסתתר מהרוח בין כמה סלעים במשך שלוש שעות. חיכינו בציפייה להתפזרות העננים. ואז ברגע קסום אחד, קרה הנס. ההר ניגלה לפנינו. לשונות של אש בערו מתוכו אל השמיים. ישבנו מולו מהופנטים במשך שעות ארוכות. הקשבנו לגניחותיו והרחנו את העשן המתכתי שלו – רושמים בכל החושים שלנו את החוויה.

חוויה של התפרצות געשית "ידידותית", השונה מהתפרצויות שונות שאירעו כאן בעבר.

לפני כשלוש מאות שנה, בדרומה של איסלנד, התפרץ הר הגעש לאקי. בעקבות ההתפרצות החל גשם חומצי, אשר גרם לתמותה של 90% מבעלי החיים המבויתים ולרעב המוני שגרם למותם של כ 9000 אנשים שהיו כרבע מאוכלוסיית איסלנד באותה העת. 

גם בשנת 2010 אירעה כאן התפרצות קשה של הר הגעש "קטלה" אשר גרמה לענן אפור אדיר בכל שמי אירופה והובילה לביטול של למעלה מ-900 אלף טיסות.

                                כפית מאיסלנד היישר לפה

אִיסְלַנְד, אי בצפון האוקיינוס האטלנטי, אי שם בין גרינלנד, סקוטלנד ונורבגיה – נחשבת לאחת הארצות הצעירות בעולם (האי נוצר לפני עשרים מיליון שנה בלבד) ואחד האזורים האחרונים שיושבו על ידי המין האנושי. 

ארץ שאין בה עתיקות ועדות אנושית הנרשמת בסלע מלבד רוח ויקינגית וקלטית המרחפת במרחבים סחופי רוחות. רוחות המגיעות כאן למהירות מוטרפת של תשעים קמ"ש ואף יותר. ארץ שמתהווה ונוצרת גם ברגע זה ממש ופניה אל העתיד. 

11% משטחה מכוסה בקרחונים. פני הקרקע של איסלנד הרריים וטרשיים, כך שרק אחוז אחד משטחה מעובד לחקלאות בעיקר של תפוחי אדמה ולפת.

לכאן הגיעו לפני כאלף שנה הויקינגים אשר יצאו מנורבגיה על מנת לחפש לעצמם חיים בארץ חדשה. 

הם הגיעו לחופי איסלנד בספינות עץ מיוחדות. חבורה גברית, מסוקסת ומטילת אימה, חלקם עם נשים וטף. הם השליכו מסיפון אחת הספינות גזעי עץ מתוך החלטה, להתיישב במקום אליו ייסחפו העמודים. גזעי העץ, נסחפו אל חופיו של מפרץ שאדמתו העלתה אדים מפעילות געשית. עד היום שוכנת בירת איסלנד, רייקאוויק ("מפרץ העשן") במפרץ זה.

למרות שטחה הגדול, 103,000 קמ"ר (יותר מפי 4 מישראל !), האוכלוסייה באי קטנה מאוד ומונה כ-320,000 נפש בלבד. כמעט כמו בחיפה רבתי שלנו. רובם מתגוררים בעיר הבירה ראייקאויק.

צפיפות האוכלוסיה באיסלנד היא מהקטנות בעולם. בעוד שבישראל גרים כ 350 נפש על קמ"ר בממוצע, באיסלנד חי שליש בן אדם על קמ"ר בממוצע. עובדה המציבה את צפיפות האוכלוסייה באיסלנד במקום ה־222 מתוך 230 מדינות העולם.

בעוד אנחנו נירק כשחתול שחור יחצה את הרחוב, כאן הסכנה היא לא בערים, אלא בין קירות הסלעים והנקיקים ביניהם אנחנו מטיילים. בתור אמא אחראית, דאגתי להזהיר את פלג מפני ה"אלפים" השחורים. שדונים קטנים, גמדונים המסתתרים כאן על פי האמונות התפלות המקומיות עם סט חיצים מורעלים. לחטוף חץ כזה, עלול לגרום לחלומות רעים ואפילו לגניבת ילדים והחלפתם בתינוקות לא רצויים.

סמוך לכביש החוף המקיף את כל האי, בחלקו הדרומי סמוך לחוף ויק, ניצב צוק ש"ידוע" כמושבה של אלפי שדונים, ולכן לפני כמה שנים שונה תוואי הכביש הסמוך לצוק, כדי לא להפריע לתושבים הלא-נראים.

במבט על המפה של איסלנד בולטים כמה כתמים לבנים. באיסלנד יש חמש כיפות קרח המגלמות כאן סוג של אקסיומה. באיסלנד כל הר שגובהו מעל לאלף מטר, מכוסה בקרחון וכל הר שגובהו מעל אלף מטר הוא גם הר געש. בדרך כלל הר געש פעיל. לא סתם מכנים את איסלנד כ "ארץ הקרח והאש". אינטראקציה בלתי פוסקת בין קרחונים לפעילות וולקנית.

כיפות הקרח הן חלק ממארג החיים באיסלנד. הן מכילות כמויות אדירות של מים המומסים בשל הפעילות הוולקנית המתרחשת תחתן. עובדה זו גם יוצרת כאן זרימות של מים ומפלים אדירים. במידה רבה מאד כיפות הקרח האלה מעצבות את המראה של איסלנד.

יצאנו לטפס על כיפת קרח שכזו…

                        מסתבר שאני ממש לא סינדרלה – הטרק על קרחון solheimajukull

הסתבר שאני ממש לא סינדרלה כאשר כף רגלי עם נעל ההרים המגושמת, התקשתה להתאים עצמה ולהיכנס אל "נעל הדוקרנים". סוליות הדוקרנים אמורות היו לסייע לנו לנעוץ את כפות רגלינו כעוגנים בקרח בן חמש מאות השנים בטרק הקשוח אליו יצאנו. הטרק על קרחון solheimajukull.   

בתחילת הטיפוס תרגלנו "הליכת קאובוי פילית". הליכה מפושקת על מנת שהדוקרנים לא יתפסו בשולי המכנסיים ויקרעו אותם. הליכה בה תרגלנו גם את הנחת הרגליים ברקיעות חזקות על מנת לנעוץ את הדוקרנים בקרח. הצטיידנו בגרזני ברזל לטיפוס וקסדות שניקדו בכתום את הקרחון.

עיני התרוצצו בסריקה מאויימת על הפרטנרים החדשים אליהם הצטרפנו לטיפוס המודרך. מיהרתי להלביש את החיוך, שיער השיבה והמראה הנורמטיבי שלהם בסיפורים הרואיים דמיוניים מתוך עמדת נחיתות החוששת שאעכב אותם ואשתרך לי מתנשפת מאחור.

יצאנו לדרך. חלקו התחתון של הקרחון כוסה באפר וולקני מהתפרצות הר הגעש הסמוך "קטלה" בשנת 2010. מדובר באותה ההתפרצות העוצמתית אשר כיסתה בענן שחור וסמיך את שמי אירופה כולה.

האפר השחור הגעשי נחת על הצלילות הבוהקת בכחול של הקרחון ושינה את הצבע שלו לעד. קרחון בצבע שעטנז של שחור,לבן וטורקיז מהפנט. באופן פרדוכסלי ממחריבו הפך האפר הוולקני למגן עבורו. האפר לא מאפשר לקרני השמש לחדור לעומק הקרחון ולהמיס אותו. לכן נמס קרחון זה בקצב איטי יותר משאר הקרחונים של איסלנד, בקצב של 12 מטר בשנה !

תוך כדי טיפוס למדנו את שיטת הויקינגים בשתיית מים מהקרחון עצמו. כך נחסך מאיתנו לשאת מים על הגב. הויקינגים נהגו לנעוץ גרזן בצורה אופקית כגשרון על ערוצי מים דקיקים. הניחו ידיהם על הגרזן וירדו לשכיבות שמיכה כדי לשתות.

חביות פלסטיק צבעוניות הונחו כנטע זר בנקודות שונות לאורך הדרך. בתוכן מסתבר, מוחבא ציוד הצלה (אפילו אוהלים ושמיכות) למקרי סערה או מפולת. ברגעי טיפוס תלולים, חשבתי שאחת מהן תאלץ להציל גם אותי.

הטיפוס נמשך מספר שעות עד לנקודת תצפית יפה. משם התחלנו את המסע חזרה דרך קניונים שנפערו בקרח ונעזרנו בחבלים שהוצמדו לקרחון ביתדות.

                                                                                   חמישים גוונים של כחול

בין חמישים גוונים של כחול. בין גושי קרח הניתקים מקרחון ואטנאיוקול, הקרחון הגדול באירופה המכסה כ % 11 משטחה של איסלנד, ריחפנו בסירת זודיאק. מכורבלים בחליפה הרמטית אדומה.

פילסנו "קוליסים" רגעיים בין שברי הקרחון. בין שברים שנראו כפסלים מזכוכית כחולה ונדמה היה כי עוצבו ביד אומן. חלקם הגיעו לגדלים עצומים של מאה וחמישים מטרים. גילם בן 800 לאלף שנים.

תוך כדי השיט הבנו לעומק את המושג "קצה הקרחון" כאשר שמענו קול נפץ רועם וראינו את אחד מענקי הקרח, נשבר ומתהפך ובכך חושף את עוביו ואורכו העצום שעד כה היה מוחבא במצולות.

ריחפנו על המים עד שדרכינו נחסמה בחומה עצומה של קרחון המתנשא לגובה של 30 מטר מעל הים וממשיך ונמתח אל מתחת למים לעומק בלתי נתפס של כמאה חמישים מטרים נוספים. חומת קרח ברוחב של מאות מטרים שנדמה ולקוחה בכלל מסרט אחר. אולי ממשחקי הכס.

צובט בלב שבעוד מאה חמישים שנה, לא יישארו יותר קרחונים באיסלנד.

מסירת הזודיאק המהירה שלנו, רטובים מהשפרצות שובלי המים שפילסה הסירה, זינקנו אל אופנועי השלג שלנו ויצאנו לטיול בקרחון מיודיקאל. חוויה מרגשת של נסיעה על מרבדי שלג ותצפיות נוף מרהיבות.

חשבנו כי זה יהיה אקורד הסיום של טיולינו באיסלנד, אבל פעמים רבות דינו של תכנון להיפרם….

סיפור שהיה כך קרה….

עשינו בדיקת קורונה כמתבקש לפני הטיסה חזרה לארץ. באותה התקופה עדיין לא התבססה ההבנה כי ישנם שני סוגי בדיקה ושעבור החזרה לישראל נדרשה בדיקת pcr בלבד ולא בדיקת אנטיגן מהירה, אותה אנחנו עשינו. כך קרה שהטיסה שלנו ארצה המריאה בלעדינו.

קיבלנו יום נוסף באיסלנד. נאלצנו להתארגן במהירות ויצאנו לצפון מערב איסלנד לחצי האי סנייפלסנס, על מנת להכיר מרחב חדש בתקווה להצליח להפוך את היום הנוסף לזכות. להוסיף עראק ללימונדה כמו שפלג אומר.

מי האמין שנהייה עתידים להגיע לעיירה ציורית בקודקודו של פיורד מרהיב.

מי האמין שנהייה עתידים לעמוד על ראשם של צוקים המזדקרים מתוך אוקיינוס ונראים כאקורדיון בזלתי המפיק מנגינה מגלים מתנפצים וצווחות שחפים.

מי האמין שבפסיפס צבעוני של בתי כפר קטנטנים, בדיוק ! ברגע שנגיע, יחל פסטיבל מסורתי הנחגג פעם בשנה בלבד. פסטיבל בו אנשי הכפר כולו – גברים, נשים וטף, באים לטקס תה במרכז הכפר בלבוש מסורתי מתקופות שונות מארבע מאות השנים האחרונות:

חותלות ופונפונים צבעוניים על מגפי הגברים. סינרי תחרה צבעוניים על שכבות שמלות הנשים. שלל כובעים. סיכות המעטרות את דש הבגדים. מחוכים הידקו את הנשים. תסרוקות ותוספות שיער עוצבו במשך שעות ארוכות. תכונה כפרית רוחשת חיים.

המצלמה שתוכננה להיארז באותו היום בארון, כמוני לא ידעה כאן את נפשה.

ובין כפרי הדייגים, בין הנמלים והמזחים, בין להקות השחפים בצוקים, בין הפיורדים הקסומים, המפלים שלא מצליחים להתאפק ופורצים מכל פינה – הווליום של המוזיקה בג'יפ גברה.

כשהחלונות נפתחו, כששירי הפופ השתלטו, כשרקדנו על המושבים וגלשנו עם הריקוד גם לאחו ולתפאורת ההרים המושלגים, הבנו שזה זה.

היום הזה.

התקלה הזו.

מזגו לנו עראק ללימונדה. הפכו לחגיגה מאושרת של סיום טיול קסום.  

ואיך מצליחים להיפרד אחרי יחד מאושר כזה ואיך מצליחים לשלוח את הילד שלי לצבא ? את זה כבר אשמור לכתבה אחרת.

אחרית דבר

כשאנחנו מסיימים טיול יש לנו מן משחק כזה. אנחנו מביטים על הטיול ממרחק של צעד אחד בלבד, הרגל השנייה עדיין שם וזורקים אסוציאציות. כך נוצר לנו סיכום איסלנדי made in Israel

• כל מה שלא נראה פה כמו איסלנד, נראה כמו שוויץ
  • ‏אין מילה באיסלנדית שניתנת לביטוי או לקריאה
  • מיליון הברחשים שמתנפצים ונמרחים למוות על חלון האוטו, לא יורדים עם הווישרים
  • ‏שני דליי אוכמניות טריות כנשנוש ביום חובה!
  • אין כביש ראשי שלא חוצה נהר ויש יותר הרי געש מבני אדם
  • לאכול שבוע בלבד בסופרמרקט או לפשוט ת'רגל
  • ‏לסופר להיכנס עם חרמונית. אין מקררים, יש חדרי קירור/אולמות לבשר, ירקות ומעדני חלב. יוצאים מתוכם במצב צבירה קרחוני
  • ‏אפשר להפוך את הג'יפ ללונה פארק. לפתוח מזגן קר ולחמם ת'תחת עם כפתור חימום המושב בו זמנית
  • ‏באיסלנד אתה נרטב! אם לא מהגשם, מהאובך. אם לא מהאובך, מהגייזרים. אם לא מהגייזרים, מהמפלים המשפריצים. אם לא מהמפלים, מהזיעה בעליות התלולות. אם לא מהזיעה, מהברז השבור בגסטהאוס.
  • איסלנד עפ"י פלג, היא "מדינת שף": יקרה וכדי לעכל ולהכיל אותה, יש לחלק אותה למנות קטנות טעימות ומגוונות.

איסלנד מידע שימושי למטייל:

 מתי כדאי לטייל באיסלנד ?  הקיץ האיסלנדי זהה לחודשי הקיץ בישראל , הוא העונה הכי מתויירת באיסלנד. הטמפרטורה הממוצעת היא כ- 15 מעלות ביום ויש סיכוי סביר לגשם מדי פעם. בקיץ כמעט כל האי נגיש ואפשר לטייל בכל המקומות, כולל כבישי העפר בפנים האי. בשיא הקיץ השמש לא שוקעת ובסביבות חצות תוכלו לראות את תופעת ה- "Midnight Sun", בה השמש נמצאת על קו האופק. זו גם הסיבה שתתקשו מאוד לראות את תופעת הזוהר הצפוני בחודשים אלו. בעונה זו המחירים גבוהים בכ 30% מהסתיו והאביב.

בעונות האביב והסתיו התיירות פוחתת והמחירים יורדים משמעותית. מזג האוויר עדיין נשאר יחסית נוח והטמפרטורות נעות בין 0 ל 10 מעלות ויש סיכוי סביר לגשם מדי פעם. בעונות אלה יש איזון טוב בין שעות האור לחושך ובעקבות כך יש סיכוי מצוין לראות את הזוהר הצפוני! שימו לב שבעונת האביב חלק מהאזורים באיסלנד עדיין מושלגים ולא כל האי נגיש. בסתיו האי כולו פנוי משלג ויש גישה לכל המקומות.

בחורף ישנה מעט מאוד תיירות באיסלנד בגלל תנאי מזג האוויר הקשים ושעות האור בעונה זו מצומצמות מאוד.מה משך זמן הטיול המומלץ לאיסלנד ?ניתן לצאת לטיול מקיף בו מקיפים את האי כולו בנסיעה בכביש הטבעת M1. טיול זה יארך בין 12-13 יום לשלושה שבועות אם רוצים יותר בנחת. במידה והזמן קצר יותר, ניתן להתמקד באזור הדרומי של איסלנד בו מרוכזות מספר אטרקציות יפות ואליו נדרש טיול של כשבוע ימים.

אילו אתרים ואטרקציות אסור לפספס ?

מעגל הזהב – הפארק הלאומי תינגוואטליר,  גייזר Strokkur ומפל Gulfoss  
היציאה למעגל הזהב היא מבירת איסלנד רייקאויק. טיול בן יום אחד. באזור מעגל הזהב תוכלו למצוא כמה אטרקציות מיוחדות. ב Thingvetllir תוכלו לראות את קו השבר בין שני הלוחות הטקטוניים של אירופה ואמריקה. תוכלו לראות בקרבת האזור את הגייזר המפורסם המתפרץ בצורה קבועה ואת מפלי Gulfoss האדירים.

החוף של Vik ומצוקי Dyrhaoley  
העיירה Vik נמצאת בחוף הדרומי של איסלנד ומסביבה תמצאו מצוקים גבוהים המתנשאים מעל הים. מול העיירה עצמה ישנו חוף וולקני שמולו עומדים "הטרולים" – מספר ניצבי סלע נוספים ומרשימים.

בחוף הדרומי ממוקמים כמה מפלים מרשימים שהגישה אליהם קלה ונוחה: מפל Seljalandsfoss, מפל Skogafoss  

גם בחלקו הצפוני של האי, כמה עשרות קילומטרים מזרחית לעיירה Akuryeri תמצאו שלושה מהמפלים הגדולים והמרשימים באיסלנד: מפלי Godafoss ,Sellfoss ו Detifoss
שמורת לנדמנלאוגר:
שמורה יפיפייה בחלקה הדרומי של המדינה. מפורסמת במיוחד בגבעות סלעי הריוליט הצבעוניים. הגישה לשמורה אפשרית לרכבי שטח (בעיקר מהקיץ ועד הסתיו כשהאזור אינו מכוסה שלג) ויש בה שבילי הליכה רבים.

 לגונת הקרחונים "Jokulsarlon" :

נמצאת בשמורת Skaftafell, בחלקו הדרומי של קרחון Vatnajokull ,הקרחון הכי גדול באירופה. על מי הלגונה הצלולים צפות חתיכות קרח מפוסלות שהתנתקו מהקרחון. מצידה השני של הלגונה ישנו חוף ולקני שחור אליו נסחפים חלק משברי הקרחון אשר נתנו לחוף את שמו "חוף היהלומים". סמוך ללגונה Jökulsárlón ישנן מספר לגונות קטנות יותר ויפהפיות כמו לגונת הקרחונים Fjallsárlón ולגונת Breiðárlón .

 חצי האי סנייפלסנס:
נמצא בחלקה המערבי של המדינה, כמה שעות נסיעה צפונית לעיר הבירה Reykjavik. באזור זה תוכלו למצוא את הר הגעש Snaefellsjokul העוטה כיפת קרח מרשימה. בקו החוף של חצי האי המורכב ממצוקי סלע מרשימים ניתן לראות לרב קינון של ציפורים. חצי האי מפורץ בפיורדים מרשימים. בחלקו הצפוני של האי תוכלו לראות את אחד האתרים המפורסמים באיסלנד: Kirkjufell " הר הכנסייה" המרשים.

החוף הוולקני של Stokksnes והר Vestrahorn:
לקראת הקצה המזרחי של כביש 1 שוכנת עיירת נמל קטנה ונחמדה בשם Hofn. כ- 20 דקות נסיעה משם נמצא אחד החופים הוולקנים הרחבים והיפים באיסלנד. החוף נמצא למרגלות הר מרהיב עם פסגות יפות וצורה משושה.

אגם מיוואטן
באגם חמישים איים והוא הוכרז כשמורת טבע לדגים וציפורים רבות. לא כדאי להחמיץ את Dimmiborgir,  אתר בצד המזרחי של האגם ובו סלעי לבה בשלל צורות ואת Hverfjall, הר געש בצורת חרוט מפסגתו ניתן להנות מתצפית מרהיבה. כדאי לבקר ב-Haverarond, שטח שבו בריכות בוץ מבעבעות ומעלות עשן עם ריח עז של גופרית.

שמורת לנדמנלאוגר (Landmannalaugar): סילוני קיטור מתפרצים
אחד האזורים היפים באיסלנד, עם נופים של הרי געש, בריכות טבעיות חמות, שדות לבה וסילוני קיטור הפורצים מתוך סדקים בקרקע.

אסקיה: סלעי בזלת בשלל צבעים
זהו מכתש ענק והביקור בו הוא אחד משיאי הביקור באיסלנד. גולת הכותרת היא שני האגמים המרהיבים: Oskjuvatn  שצבעו טורקיז ואגם ויטי (Viti), -אגם תכול וחמים בלוע הר הגעש והרחצה בו ממומלצת.

קניון יוקולסה ומפלי דטיפוס (Dettifoss) המרשימים
קניון בו זורם נהר אדיר בעצמתו, שמקורו בקרחון Vatnajokull .מפלי דטיפוס בעלי העוצמה החזקה ביותר באירופה.

https://www.masa.co.il/writers/%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a6%d7%93%d7%95%d7%a7